יום שני, 7 במאי 2012

פינוק בצפון

אני והאישה החלטנו לצאת לנופש. היה זה רק טבעי ששנה לאחר הלידה של התינוק והעבודה הקשה שהשקענו לאורך כל הזמן שעבר מאז, רצינו ליהנות קצת, להשתחרר מהכבלים של השגרה ופשוט לנוח קצת. כל כך הייתי צריך את זה, שאמרתי לאשתי בחיוך שאם היא לא באה איתי, אני נוסע לבד.
"אין סיכוי", קרצה.
אין בי מילים לתאר, רק את התחושה שבה הכנסנו את המזוודות לתוך תא המטען, כשאני יודע שבעוד חמש דקות אהיה בדרכי לנופש בבית אירוח בצפון, לסוף שבוע מפנק של חוסר תזוזה והרבה פינוקים.
ולא טעיתי. המגוון והשפע שמעניקה לנו המדינה על אזרחיה הפוריים, אפשרו לי ולאשתי לבלות סוף שבוע קסום. אם מגשי אירוח מדהימים ומלאי כל טוב הצליחו לעשות לי את הסוף שבוע, מה הם היערות והנחלים המופלאים והמרגיעים והיקבים ושלל הפעילויות שהזדמנו לנו? רק תוספות קטנות לאווירה מושלמת.

רגוע בדרכים

לאחר שהורדנו את יונתן הקטן אצל אימה של אשתי ופרקנו את כל הציוד הדרוש, כולל את רשימת הצרכים המיוחדים ואת הכסא אוכל לתינוק, יצאנו לדרכנו. היציאה מהעיר גרמה לי לחייך, כשנזכרתי איך הודעתי לכולם שלא אהיה זמין, וחסמתי את כולם, פרט לגיסתי – כשאשתי עשתה בדיוק את אותו הדבר.
היה זה יום שמשי ונעים, ובמקום להדליק את המזגן, פתחנו את החלונות והגברנו את המוסיקה, כמו שהיינו כשהיינו צעירים. גם הכבישים האירו לנו פנים והתנועה זרמה בנוחות לכל אורך יעדנו. בוואדי ערה עצרנו לבקלאווה וקפה שחור ואז, לאחר שעברנו את עפולה, עלינו על הר תבור והשקפנו על עמק יזרעאל על הגליל והגולן. כשירדנו, מצאנו מסעדת בשרים מעולה באילניה, שבה קיבלנו נתחי בשר מופלא וארץ ישראלי, וצלינו אותו בעצמנו על מנגל שמוקם בתוך השולחן.
לקראת 2 בצהרים, כשסיימנו, שמנו את פעמנו לעבר בית האירוח בגליל העליון, עד שהגענו לבית האירוח שם חיכתה לנו אישה נחמדה שהוילה אותנו לחדרנו. לאחר שהעניקה לנו מפתח, ניגשנו למגשי אירוח שם הונחו מיני מטעמים ומשקאות קלים. נהנינו מהמבחר, כולו פרי של עובדי האזור, הלכנו לנוח מעט לפני ההתחלה האמיתית של החופשה.

שפע מכניס

כל אותו יום נשארנו בחדנו המרווח והצופה אל הים התיכון מהמרחק. השלמנו פערים של שנה. בלילה נסענו לראש פינה, טיילנו קצת וחזרנו להמשך השלמת פערים. בבוקר, לאחר ארוחת בוקר מפנקת קיבלנו מסאז' איכותי ויצאנו ליקב בעמיעד.
פרט לטלפון יומי בין אשתי לאימא שלה, היינו מנותקים. בלי טלוויזיה, בלי טלפון נייד ובלי אינטרנט. בקיצור חופש.
בסוף חזרנו שוב לביתנו הארעי והקסום, ונהנינו מבקבוק יין לאור הכוכבים. ביום שלמחרת כלל לא יצאנו מתחום בית האירוח, נהנים יחדיו מהשקט, עד שבערב קיפלנו את עצמנו חזרה לעבר המרכז.
איזו חופשה חלומית הייתה לנו, וחזרנו מלאי אנרגיות אל תוך השגרה, רק מחכים לשבירת שגרה נוספת שכזו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

מסעדות בארץ